איך לכתוב שאלות מוצלחות, זו אחת השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה פעמים!

מאז שיצאנו לאור עם מחולל המשחקים ClapLab, שמאפשר לכל אחד ליצור משחק באמצעות תוכן משלו,
אנחנו נשאלים על ידי יוצרי התוכן ועל ידי משתמשים רבים:
כיצד לחבר שאלה או אתגר מתאימים שיגרמו גם הנאה לשחקנים במשחק?

אתגר ליוצרי המשחקים!

בסדנאות השונות שאנחנו מעבירים לסטודנטים להוראה ולמורים, מתברר שזה האתגר הגדול ביותר של יוצרי התוכן (מזכירים שאנחנו מאושרים בגפן).

העניין מורכב ועם זאת פשוט. מפיקי המשחקים יודעים את החומר, אבל כדי שתוכן יהיה מעניין הוא צריך להיות מאתגר ועדיין, לאפשר לשחקנים ליהנות ממנו.

מסיבה זו רבים פשוט מוותרים על יצירת משחקים באופן עצמאי ומעדיפים לחפש משחקים שאחרים יצרו, גם אם התוכן אינו מדויק ואינו מתאים למה שהם רוצים להעביר.

לכן, החלטנו לכתוב את המדריך שלפניכם, שמסביר איך לחבר ולכתוב שאלות נכונות.
השאלות יכולות להיות טובות לחידונים, למשחקים במחולל ואפילו למבחנים ודפי עבודה.

הכלל הכי חשוב בחיבור שאלות הוא:

שאלו שאלות שמכבדות את הנשאלות והנשאלים.

עקרונות וטיפים בכתיבת שאלות טובות!

עיקרון ראשון: להפתיע

כל מראיין יאמר לכם ששאלה טובה היא שאלה שתופסת את המרואיין לא מוכן.
העיקרון הזה נכון גם כשכותבים שאלה למשחק.
הקו המנחה הוא איך לשאול את השאלה בדרך קצת אחרת, שתפתיע את מי שרואה את השאלה.

לדוגמה, במקום לשאול: "כמה ימים אורך חג החנוכה?" (ניסוח א')
אפשר לשאול: "מהו החג שבו מספר הימים הוא הרב ביותר?" (ניסוח ב')

לשאלה בניסוח א' השחקנים יענו ממש בקלות, ואפילו לא יצטרכו לחשוב. השאלה בניסוח ב' תפתיע את מי שיראה אותה, כך שאז החשיבה על התשובה תהיה אחרת.

במקרה כזה, נראה חיוך על פני הנשאלים של ניסוח ב' כי הם מאותגרים. המוח שלהם יעבד את השאלה טוב יותר וכשהם יענו את התשובה הם יהיו מאוד ממוקדים.
נוסף על כך, בניסוח ב' התשובה מקיפה הרבה יותר חומר מבלי שהנשאלים ירגישו שהכבדנו עליהם.

עיקרון שני: ניסוח חכם

ניסוח חכם מאפשר לשאול את השאלה בדרך אחרת, כך שגם היא תחבר יותר את המתמודדים אל השאלה, וכמובן אל התשובה, ותפעיל את החשיבה שלהם בצורה שונה.

לדוגמה, במקום לשאול: "באיזו עונה יורד גשם?"
נשאל: "אם יצאתי החוצה ונרטבתי מהגשם, סביר להניח שאנחנו בעונת…?"

הניסוח פה לא שינה את מהות השאלה, אבל הפך אותה להרבה יותר מעניינת, ולכזו שהעונים עליה מרגישים יותר מאותגרים ומרגישים שהשאלה מכבדת אותם יותר ואינה "טיפשית".

עיקרון שלישי: אתגר מדורג

כלל חשוב במשחקים, ובוודאי בשאילת שאלות, הוא לשאול תמיד בדרגה אחת מעל המקום שבו נמצא מי שעונה על השאלה.

אם נשאל שאלה קשה מדי, זה ייצור הרגשה שאין טעם ואין סיבה להתאמץ משום שזה לא ברמה שלהם.
אם השאלה תהיה קלה מדי, שוב ירגישו שהשאלה אינה ברמתם ואולי אפילו קצת מזלזלת.

על כן, צריך למצוא בעדינות את המרחק הנכון בין הידע הנוכחי לבין הרחב יותר, וכמובן שבכל פעם להוסיף קצת יותר.

קשה להביא דוגמה לאתגר מדורג מכיוון שהחומר משתנה מאוד, אבל נביא דוגמה קטנה מחשבון לילדים קטנים:
במקום לשאול 1+1 = 2 אפשר לשאול 1+? = 2.

במהות שאלנו שאלה עם נעלם, שילדים קטנים מאוד לא ידעו לענות עליה, למרות שהיא אינה קשה במיוחד. אבל ילדים שיבינו את הטריק ירגישו חכמים מאוד וייענו לאתגר.

היתרון הגדול באתגר הוא שמי שעונים מרגישים חכמים מאוד וחווים התקדמות בידע וברמה שלהם, ולכן ירצו גם להמשיך לשחק ולהיות חלק.

עיקרון רביעי: סיפורים

אפשר להפוך כל שאלה למאתגרת ברגע שהופכים אותה לסיפור, כי כולנו מתחברים לסיפורים ואוהבים סיפורים.

כששואלים שאלה בשימוש בסיפור, השחקנים מתחברים לדמות (גם במשפט אחד) ודעתם מוסחת מהתוכן. משום כך המענה שלהם הוא רגשי ומחובר יותר וכך גם השאלה מעניינת!

לדוגמה, במקום לשאול: מהו מספר הכביש שמחבר בין ירושלים לתל אביב?
אפשר לשאול: משפחת ישראלי יצאה לטיול בעיר הבירה ירושלים, כשיצאו מביתם שבתל אביב היה זה יום אביבי ושמשי וללא עננים. אולם באמצע הדרך החשיכו השמים וגשם זלעפות שטף את הכביש. ואם לא די בכך, רעשים מוזרים נשמעו מכיוון מכסה המנוע ואבי המשפחה נאלץ לעצור בצד הכביש.
כשהתקשרו למוקד החילוץ ביקשה מהם הטלפנית להסביר לה על איזה כביש הם נמצאים.
עזרו לאבי המשפחה וספרו לו על איזה כביש נתקעה המשפחה.

השאלה אמנם ארוכה יותר, וכמובן מסורבלת, אבל תוך כדי הסיפור השחקנים מזדהים ומתחברים וכשהם עונים (ובטח כשהם עוזרים למשפחה במצוקה) ההרגשה שלהם טובה. כך שבטוח שהשאלה אינה משעממת.

עיקרון חמישי וסיכום: לא לשאול את המובן מאליו

עיקרון שמחבר את כל השאלות לעולם הוא לא לשאול את המובן מאליו. אם כתבתם שאלה והיא מובנת מאליה, נסו לחשוב איך לנסח אותה אחרת, איך למצוא זווית אחרת לאותה השאלה, איך לספר את השאלה. בטוח שתמצאו דרכים מעניינות לנסח את השאלה טוב יותר.

אחד האתגרים הכי מומלצים הוא לנסות לשנות את מילת השאלה. במקום לשאול שאלה עם המילה הברורה מאליה, בחרו באופן רנדומלי מילת שאלה אחרת ונסו להתאים את השאלה אליה.

זה פשוט עובד!

לדוגמה, במקום לשאול: מה המציא אלכסנדר גרהם בל?
אפשר לבחור מילת שאלה אחרת, ולשאול את השאלה לדוגמה:
מתי ניזכר בהמצאה של אלכסנדר גרהם בל?

השאלה כבר אינה מובנת מאליה ומשאלה קלה היא הופכת למאתגרת יותר ומפעילה קצת יותר את הנשאלים.

לאתגר, לאתגר, לאתגר

כמו שהתחלנו, הכי חשוב לאתגר ולכבד את מי שמשחקים במשחקים שלנו, לא לחשוש משאלות קשות יותר שיעבירו אותם לשלב אחר, ומצד שני לא להקשות מדי.
לחשוב תמיד על הכיף של השחקנים יחד עם המחמאה שהם יקבלו כשיענו על שאלה טובה שנשאלו.

אם יש לכם שאלות טובות על המדריך שלנו לכתיבת שאלות, מוזמנים לשלוח לנו דרך יצירת קשר.

המאמר נכתב על ידי עמי חניא – מומחה תוכן ויזם ClapLab שכותב שאלות ותוכן למעלה מ-20 שנה.
ובחמש השנים האחרונות מפיק את משחק השבת שבו בכל שבוע יש שאלות ותוכן חדש למשחקים.